חברת הפודטק וילק הנסחרת בבורסה בת״א הפכה לציבורית לפני כשנתיים ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בפיתוח חלב וחלב אם מתורבת על בסיס מחקר בן למעלה מעשור של החוקרת פרו׳ נורית ארגוב ארגמן מהאוניברסיטה העברית.

על מנת להבין איפה החברה נמצאת כיום בפיתוח חלב וחלב אם מתורבת, מה ההבדל בין החברה לחברות המתחרות בתחום, ועד כמה החברה קרובה למסחור ערכנו שיחה מרתקת עם אחד המדענים המובילים של החברה והאחראי על החדשנות  ד״ר עזרא אלה.

תוכל לספר לי קצת על  עליך ועל הצוות שלכם?

אני בעל תואר ראשון בביולוגיה ובאיכות הסביבה, תואר שני שנעשה בתחום הגנטיקה של בקר לחלב הישראלי (עדר החלב הישראלי). ודוקטורט במדעי החיים באוניברסיטה העברית. אחרי הפוסט דוקטורט התחלתי לעבוד בחברה בשם ביוקיין, שם פיתחנו תרופות ממולקולות קטנות, זו עבודה שכללה גם שימוש בחומרי טבע ומיצויים של צמחים וגם מחקר פרה-קליני. חלק מהתרופות אגב, כבר נמצאות בקליניקה. לאחר מכן, עבדתי בחברה בשם נובלוס בה התמקדנו  בדיאגנוסטיקה ובמסלולים ביולוגיים של חלבונים ושל גנים בתאים. לאחר מכן עבדתי בחברה בשם קמארי שפיתחה תרופה לגרד בעור וכיום אני המדען הראשי בחברת וילק.

הצוות שלנו מורכב ממדענים מדסיפלינות שונות, אם זה ביולוגים מולקולרים, כימאים, מומחי עבודה בתרביות תאים ומומחים לעבודה בביוראקטורים. הכלל הוא שכולם יודעים לעשות הכל בחברה שלנו, אבל לכל אחד יש את הנישה שלו שבה הוא מתמחה ובה הוא נותן את הערך הגבוה ביותר לחברה. וכך אנחנו עובדים כצוות. זאת אומרת שכשיש פרויקט גדול, אז כולם משתתפים בו ומבינים בו, אבל יש מישהו שאחראי על התחום הזה והוא עושה זאת הכי טוב שיש. וכך אנחנו עם צוות לא גדול מתמודדים עם מגוון אתגרים  מתחומים שונים.

בתחום החלב המתורבת ובפרט בפיתוח חלב אם יש מעט מאוד תחרות בהשוואה לתחרות הבשר המתורבת, האלטרנטיבי. מה ההסבר שלך לכך?

תחום החלב המתורבת הוא תחום שהוא יחסית מאוד חדש. הרעיון של לייצר חלב במבחנה קיים כבר משנות השבעים, אבל אני לא חושב שהסתכלו ברצינות על היתכנות לייצר חלב אם במשך כל השנים, כי לא חשבו בכלל על מוצרים מתורבתים. רק בשנים האחרונות התחילו לחשוב על לייצר חלב/ בשר מתורבת ולמעשה אנחנו בעצם החלוצים בתחום.

אני חושב שאנשים אוהבים לעשות את מה שקל ומה שפשוט. הרבה יותר קל לגדל את התאים לייצור של בשר מתורבת מאשר את התאים של חלב מתורבת, והרבה יותר קל לגדל שמרים, אבל כולנו מסכימים שלכל דבר יש את הערך המוסף שלו. כשאתה מגדל שמרים אתה מקבל שמרים שמייצרים משהו, בסוף אותו חלבון שיופק משמרים יהיה חייב לקבל מעטפת של חומרים נוספים כדי להגיע למדף, בייצור רכיבים דרך תאי החלב ניתן להגיע לייצור מגוון רחב של רכיבים שזהים בתכונותיהם לרכיבי חלב האמיתי ועקב כך הערכים שנוכל לספק לתעשיות הפורמולות לתינוקות הם אינסופיים.

אני חושב גם שיש פחות תחרות בתחום שלנו מהסיבה הפשוטה שאנחנו חלוצים ומתקדמים עם הגנה של קניין רוחני חזק שיבלום כניסה של מתחרים בעתיד. למזלנו יש לנו גב חזק של 10 שנים של מחקר של האוניברסיטה שמלמד אותנו לעבוד עם התאים האלה –  איך להתעסק איתם ואיך לגדל אותם. הידע של איך לגדל פיברובלסטים (תאי סיב) הוא מאוד פשוט ולעומתו הידע של איך לגדל תאים של רקמת עטין הוא קצת יותר מורכב, ולכן יש פחות חברות שעוסקות בזה. בנוסף, מרבית המחקרים האקדמים הפעילים לא עוסקים בייצור חלב, אלא יותר בכל מה שמסביב לו – כמו איך משפיעה התזונה של הבקר או בריאות העטין על תפוקת החלב ועוד.

ווילק הגיעה לבורסה עם הבטחה גדולה לאחר המחקר של למעלה מעשור של פרופסור נורית. איפה החברה עומדת כיום, שנתיים לאחר המיזוג, מבחינת הפיתוח?

האתגר הגדול של ווילק היה לקחת תופעה שראו במשהו ממש קטן – במבחנה, ולפתח את הטכנולוגיה כך שניתן יהיה לייצר רכיבים אלו לכמויות של תוצר שניתן להחזיק ביד, לטעום, להריח, להרגיש. בשנה הראשונה וילק בעיקר ביססה את הטכנולוגיה וייצבה אותה, סגרה את כל הפינות המדעיות שנדרשו כדי לראות חזרתיות בתוצאות.
בנוסף, אפשר להגיד שבחצי שנה האחרונה ווילק עשתה שתי קפיצות: אחת היא מחשבתית מתוך ההבנה שאנחנו צריכים להתחיל לייצר ולהגיע ללקוחות כמה שיותר מהר. השנייה היא קפיצה מדעית שאפשרה לנו להתחיל לבודד רכיבים בכמות שהם לא מיקרו, אלא בכמות שאפשרה לנו להגיע למוצר קונספט, שאפשר לשים על השולחן ולטעום כמו היוגורט המתורבת, למשל.

החברה עוררה עניין גדול עם תחילת ניסוי ראשוני מסוגו בעולם, במסגרתו היא נטלה תרומות של חלב אם מנשים יולדות על מנת לקדם פיתוח של רכיבים שנמצאים רק בחלב אם אמיתי לתעשיית תחליפי החלב הקיימים. איפה המחקר נמצא היום?

אנחנו השתמשנו בחלב אם כמקור הומני, תרתי משמע, לתאים שמשמשים ליצירה של רכיבי חלב. מקור הומני HUMAN: אתה צריך תאים של בני אדם שמייצרים חלב ואתה מוצא אותם גם בחלב אם. ומקור הומני במשמעות של אנושי, מאחר ואתה לא צריך גם לעשות ביופסיה, אתה אוסף את אותם תאים מדוגמא של חלב ומגדל במעבדה. אנחנו דיווחנו על ההתקדמות בבורסה שאנחנו יכולים להפיק ולגדל את אותם תאים. ואנחנו יודעים שלאותם תאים ממקור הומני יש הפרשה של רכיבים ייחודיים לחלב אם.

בתחום חלב האם אנו רואים התקדמות משמעותית: אנו מזהים רכיבים מעניינים בעלי ערכים תזונתיים משמעותיים עבור התינוקות ואשר יהוו ערך אדיר לשיפור הפורמולות הקיימות היום בשוק שמכילות רכיבים סינטטים, צמחיים ומבקר, כל הרכיבים הללו לא משתווים בערכים התזונתיים שלהם לרכיבים חלב אם, שהם הדבר הטוב ביותר לתינוקות.

איזה רכיבים מעניינים את חברות תחליפי חלב האם וכמה אתם קרובים לפתח אותם?

את חברות תחליפי החלב מעניינים בעיקר השומנים שהם מאוד ייחודיים לתאים אנימליים (של בעלי חיים). לא ניתן לקבל אותם בפרמנטציה (תסיסה) מבלי לפגוע בטעם או בפעילות הביולוגית הייחודית שלהם. השומנים האלה חשובים מאוד להתפתחות של המוח, לשמירה על בריאות מערכת העיכול וכמקור עתיר אנרגיה. על אף שלשומן חלב יש להם המון פעילויות ביולוגיות חשובות, כיום מחוסר ברירה משתמשים בשמנים מן הצומח כתחליף שומני, וברור לכולם ששמנים מן הצומח זה לא כמו שומן שאפשר למצוא בחלב אם.
מבחינה פיתוחית, לגבי השומנים אנחנו נמצאים במקום די טוב: אנחנו יודעים איך לייצר אותם, איך להגיע למסה נאה שלהם, והסקייל-אפ הראשון שאנחנו מתכוונים לעשות בפיילוט יהיה ייצור של הרכיבים האלה בעיקר.

לגבי שאר הרכיבים אנחנו יודעים שכל רכיב שנביא לתעשייה שמקורו בחלב אם וגם בחלב מתורבת יעניין את תעשיית המזון, וזה בגלל שיש לרכיבים שאנחנו מייצרים פעילות ביולוגית שהיא הרבה יותר טובה בחלב מתורבת ביחס לתחליפי חלב, וגם בגלל שיש חוסר אמיתי של רכיבים.

החברה דיווחה על מספר הגשות ורישומי פטנטים. תוכל להסביר על מה הם מגנים?

הפטנטים מגנים בעיקר על תהליך הייצור שזה כולל גם תהליכים ביולוגיים בייצור וגם אלמנטים כמו ביו-ריאקטור (מתקן המשמש לגידול תאים או רקמת תאים בתהליך של תרבית תאים) ומבנים שונים שייצרנו. יש לנו מעבר לפטנטים שכבר הוגשו גם הרבה ידע שאנחנו צוברים, ותמיד אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים לעשות עם הידע הזה: האם אנחנו רוצים לשמור אותו כסוד או להגיש אותו כפטנט, או אולי להגן עליו בדרכים אחרות, כי זה מה שבעצם הופך אותנו לכאלה ייחודיים. רישום הפטנט בעצם נותן לנו אישור לעסוק בו וגם מאפשר לנו לעבוד עליו בלי שיקום יום אחד מישהו ויגיד שזה הרעיון שלו. הוא גם מגן עלינו מתחרות.

מה ההבדל בין הפיתוח של החברה לחברות המתחרות בתחום החלב וחלב האם?

יש חברות מתחרות שעוסקות בפרמנטציה (תסיסה), והן מתמקדות בעיקר במספר רכיבים מצומצם שאפשרי לעשות אותם בפרמנטציה. לעומת זאת, בחלב אם יש את כל השומן שמקורו בתאים אנימליים ושאת הייצור שלו לפי מה שידוע לי  לא ניתן לחקות בשמרים, חיידקיים.

בגדול אין הרבה חברות שמתחרות בתחום שלנו – ייצור חלב מתאים אנימליים, ואני לא שמעתי על מוצרים שהמתחרים בתחום שלנו הוציאו לשוק.

החזון של החברה הוא קודם כל לעלות לסקאלה של ייצור גבוה – של פיילוט. ברגע שאתה מגיע לפיילוט אתה בוחן את המוצרים שלך, אבל אתה מתחיל לייצר. כשאתה מתחיל לייצר השותפים העסקיים בתעשייה בוחנים גם הם את מה שאתה מקבל ומפתחים לחומרי הגלם שסיפקת להם יישומים שמאפשרים כבר כניסה לשוק, וזה קורה באופן מידי ותמידי. מידי, כי כל השחקנים הגדולים ביותר רוצים להיות הראשונים שישימו מוצר מחלב מתורבת על המדף ותמידי כי מרגע שיש חומר גלם, מתחיל במו”פ של החברות היצרניות תהליך מתגלגל פיתוח של בדיקת כדאיות ומסחור..

החברה דיווחה על השקת מוצר קונספט ראשוני של יוגורט מתורבת, מה השלב הבא וכמה החברה קרובה למדפים?

ראשית, הוכחנו היתכנות. אנחנו יודעים לייצר שומן שהוא דומה לשומן חלב אם, שומן חלב מתורבת. עשינו את זה בסקאלה מעבדתית, למרות שבמעבדה אתה יכול לייצר כמויות קטנות מאוד כי אין לך את המבנים הנדרשים וגם כי חומרי הגלם מתומחרים אחרת. השלב הבא יהיה לקחת את התהליך הזה ולעשות לו סקייל-אפ לפיילוט של מאות ליטרים ושם לקבל חומרי גלם בכמויות שיאפשרו לשותפים האסטרטגיים שלנו להתחיל תהליך של פיתוח מוצרי מדף.

מבחינת כמה אנחנו קרובים למדפים – תלוי איזה מדפים. האם במדפים של ישראל או של מדינה שיש פחות רגולציה על מזון מתורבת. אנחנו לא יודעים על איזה מדף המוצר יהיה ראשון, אבל אני יכול לומר שאנחנו רוצים לשים את המוצרים שלנו כמה שיותר מהר על המדפים. ברגע שנשים את המוצר הראשון על המדף, המוצר הבא יהיה בדרך כבר. זה רק עניין של פיתוח ורגולציה.

מהם אבני הדרך הקרובות לדעתך שצפויות במהלך השנה הקרובה בפיתוח המוצרים?

מניסיוני, ברגע שעוברים לסקאלה חדשה הרבה מחוקי המשחק משתנים. הרבה תופעות ביולוגיות שאותן אתה רואה בסקאלה קטנה – משתנות, וצריך ללמוד אותן מחדש ולכייל את המערכת כך שתוכל לראותן בסקאלה גדולה יותר. עם זאת, ברגע שהוכחת שמשהו עובד בסקאלה קטנה, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בסקאלה גדולה יותר.

אז אחד, לשנה הקרובה אנחנו מצפים לעלייה בסקאלה, ושניים, הוזלה בעלויות הייצור ובעיקר בפיתוח של מדיות גידול ללא רכיבים מן החי, כך שהצרכים שלנו יוכלו גם להנות ממוצרים במחירים סבירים וללא חשש או נקיפות מצפון שבתהליך הייצור נעשה שמימוש ברכיבים מן החי, מאחר והיעד הוא לייצר מוצרים מתורבתים במאה אחוז, ללא פגיעה בבעלי חיים.

מה מבדל אתכם משאר הטכנולוגיות המתעדות לייצר חלב ללא פרה והאם חברות אלו יכולות לכוון לשוק של תינוקות?

מה שמבדל אותנו זה היכולת לייצר רכיבים של חלב שלא ניתן לייצר אותם בפרמנטציה, לייצר רכיבים בעלי פעילות ביולוגית וייצור מגוון של רכיבים שניתן למצוא אותם אך ורק בתאים אנימליים. לדוגמא: אחד הרכיבים שנחשבים מהחשובים ביותר בחלב הוא רכיב של טיפת שומן שנעטפת על ידי ממברנה של תאי אפיתל (הרקמה שמייצרת חלב בגוף). זאת אומרת שהשומן הוא לא חופשי בתוך החלב – האישה מפרישה שומן אל תוך החלב והשומן הזה מגיע עטוף בחלקי ממברנה שמגנים עליו. את זה אתה לא יכול לייצר בחיידקים. אתה יכול לייצר מבנים מיוחדים כאלה רק אם יש לך תאי אפיתל.

אנו מבינים כי פיתחתם שומן מתורבת מתאים אנושיים- מה תרומתו לתעשייה?

לשומן חלב מתורבת יש ערך מאוד גבוה עבור תזונה של תינוקות, אבל לא רק. למעשה, לשומן חלב מתורבת יש ערכים תזונתיים וזה יכול לשמש גם בוגרים, למשל עם בעיות במערכת העיכול, והוא יכול לתרום עוד יכולות למוצרי “ביו” שטובים למערכת העיכול ולשדרג אותם. באופן כללי, זה דבר מהפכני, כי מדובר בשומן שיותר מתאים ביולוגית לבני אדם מאשר שומן של חלב של פרה.

אנו מבינים כי ישנה התעניינות רבה סביבכם מצד תעשיות מגוונות, כגון: יצרניות פורמולות לתינוקות ויצרניות חלב בינלאומיות- מה הם הערכים הנוספים שהטכנולוגיה שלכם יכולה לספק להם?

משיחות עם יצרניות בינלאומיות אנחנו קיבלנו תובנות אדירות שהרכיבים שלנו יכולים לשמש אותם כמעט לכל דבר, וממש נדהמנו מקשת האפשרויות שהם הציגו בפנינו שבה הם יכולים להטמיע את הרכיבים השונים. יש צורך מאוד גדול במגוון אדיר של מוצרים שבהם המוצרים שלנו יכולים להיטמע ולקחת חלק ולשדרג את תעשיית המזון, ולא רק את תעשיית תחליפי החלב…
הייתי רוצה גם לנצל את הבמה ולהגיד שאני מקווה לראות את אותה התעניינות גם מגופים ממשלתיים כמו ראשות החדשנות שאמורה להיות בעלת אינטרס לאומי לכך שמתקני הייצור יוקמו פה בישראל ולא במדינה זרה, כמו שעשו רבים וטובים מתחום המזון המתורבת ולצערנו כל מפעל שמוקם מחוץ לישראל זה לא רק כישלון של הראשות לחדשנות, אלא גם הפסד לאומי של כולנו.

מה אתם עושים ביומיום שלכם במעבדה שכל כך שונה משאר הטכנולוגיות?

אנחנו עושים בעיקר הכנות לכיוון של סקייל-אפ, זה הפוקוס שלנו כרגע. אנחנו גם ממשיכים לעבוד על תרבויות התאים שלנו באופן מודולרי. למילה מודולרי יש שני משמעויות:

1. אנחנו יוצרים תהליך סקייל-אפ מודולרי, זה אומר שיהיה אפשר לשדרג את התהליך בעוד כמה שנים כך שהייצור יהיה יותר יעיל ואיכותי מבלי לבצע שינויים מהותיים בתהליך הייצור עצמו.
2. המודולריות היא גם בתהליך שלנו ברמת המיקרו – ברמת התאים. אנחנו חושבים על הבנייה של המוצר באופן כזה שאנחנו תמיד מוסיפים עוד ועוד יכולות לאותן שורות תאים ולמעשה הולכים ומשדרגים את תרביות התאים, כך שיש אבולוציה חיובית לכיוון תאים שהם יותר יצרניים שמייצרים יותר את

הרכיבים שאנחנו מבקשים מהם לייצר. מדובר בעבודה שהיא במקביל גם עבור בני אדם וגם עבור בקר.

תודה רבה, בהצלחה!

*אין בנכתב המלצה לפעילות בני״ע המוזכרים בכתבה.

*הכותב נותן שירותים של החברה.